החלטה בתיק עפ"א 49337-09-11

1.         בפניי ערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 על החלטה של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת אופירה דגן-טוכמכר; ת"פ 19610-10-10) מיום 24.8.11, הדוחה את בקשת העוררים לעיין בחומר חקירה שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת, בנוגע לאישום פלילי המיוחס להם (להלן- ההחלטה).

2.         העורר 1 (להלן- העורר) הבעלים והמנהל של עוררת 2, פעל כקבלן כוח אדם שלא בהתאם לתנאי הרישיון באמצעות עוררות 2- 4 במספר מועדים אצל מעסיקים שונים. בבית הדין האזורי הוגש נגד העוררים כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירה של העסקת עשרות עובדים במועדים שונים אצל מעסיקים שונים, בלא היתר כדין (סעיף 2(ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996).

3.         במהלך שמיעת הראיות, ביקשו העוררים לעיין בחומר החקירה, כולל במסמכים רבים ובהם נוהלים שונים, מסמכים המצויים במחלקות שונות לרבות מחלקת האכיפה. עוד ביקשו העוררים לעיין בחומר המצוי בתיקי משטרה ובתיקים בהליכים אחרים, חלקם אזרחיים. לטענתם, כתב האישום עוסק בהפעלת חברה ללא רישיון ועל כן קיים צורך חיוני בחשיפת כלל חומר החקירה, כדי לעזור להגנתם של העוררים ולאפשר להם את מימוש זכות היסוד להליך הוגן וראוי.  

4.         בית הדין האזורי דחה את בקשת העוררים. בית הדין ציין כי לא הונחה תשתית עובדתית כלשהי שיש בה כדי לבסס את הצורך בחשיפת החומר המבוקש. בית הדין האזורי קבע כי גם אם נניח שלחלק מהמסמכים עשויה להיות רלוונטיות לביסוס טענות ההגנה שמבקשים העוררים להעלות, הרי שלא די בכך על מנת להופכם ל"חומר חקירה" כמשמעו בחוק. כן ציין בית הדין כי אין מניעה שהסנגוריה תפנה לכל אחד מהגורמים המחזיקים במידע שלטענתה עשוי לסייע לה וזאת לפי חוק חופש המידע. על רקע זה קבע בית הדין כי אין כל הצדקה להכביד על ניהול ההליך הפלילי שלא לצורך ועל כתפיה של המאשימה (המשיבה), על מנת לאתר מסמכים שאולי ימצא בהם פוטנציאל כלשהו שיהיה בו לסייע להגנתם של העוררים. 

5.         בערר בפניי טוענים העוררים, בין היתר, כי החומר שבמחלוקת לא הועמד לעיונו של בית הדין, כי בית הדין לא קיים דיון בבקשה ופסק על סמך החומר שבתיק, כל זאת מבלי שניתנה להם האפשרות להראות את חשיבות המסמכים הנדרשים על ידם. לטענתם, על בית הדין היה להיזקק למבחן הרלבנטיות, לבחון כל מסמך מבוקש או כל קבוצת מסמכים באופן נפרד ולברר את מידת תרומת חומר זה להגנת העוררים. לטענתם, תפקידה של המאשימה, על כלל מחלקותיה ומשרדיה, להמציא חומר חקירה שיש בו כדי לעזור בהגנתם של העוררים. לטענתם, המדינה מנסה להפריד שלא כחוק בין המחלקות השונות של משרד התמ"ת או בין משרד התמ"ת למדינת ישראל ולכן ניתן לבקש חומר שלא נמצא ברשות התמ"ת דווקא. מוסיפים העוררים וטוענים כי חומרים רבים מצוים במחלקות שונות של המשיבה, ובעיקר במשרד התמ"ת ואלה יכולים לעזור להם להוכיח את חוסר המהימנות של עדי המאשימה.

6.         המדינה מתנגדת לערר וחוזרת על טענתה כי כל חומר החקירה הנוגע לכתב האישום הועמד לעיונם של העוררים. לטענתה, לא הובא כל יסוד לאופן בו ישפיע גילוי חומר נוסף על בירור האישום נגד העוררים וטענותיהם אינם אלא "מסע דייג" שאינו לגיטימי. לטענתה, מסמכים שונים שהתבקשו לעיון הינם בעלי אופי מנהלי, הנאספים בהליכים מנהליים לפי חוק קבלני כוח אדם באגף ההסדרה ואינם בבחינת "חומר חקירה" ואף לא נמצאים ברשותה. עוד נטען כי העוררים לא הציגו כל מידע עובדתי המבהיר מדוע החומר המבוקש רלבנטי לבירור עניינם. מוסיפה המדינה וטוענת כי אל מול זכותם של העוררים לנהל את הגנתם ניצבות זכויות יסוד נוספות, בעלת מימד חוקתי העולות בחשיבותן על הזכות לניהול משפט הוגן וביניהן הזכות לפרטיות. לטענתה, מקום בו בקשת העוררים עלולה לחשוף מידע שיש בו פגיעה בזכויות היסוד של עדים או צדדים שלישיים, יש לערוך איזון בין זכות הנאשמים להגנה יעילה לבין זכותם של האחרים לפרטיות. עוד טוענת המדינה כי, ככל שברצונם של העוררים לגלות חומר נוסף, בידם להגיש עתירה לגילוי מידע לפי חוק חופש המידע.

7.         לאחר שנתית דעתי לטענות הצדדים ולכלל החומר שבפני, אני מוצא שדין הערר להידחות.

8.         עניין לנו במשפט פלילי המתנהל על פי כתב אישום ולפי סדרי הדין בפלילים. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי מסדיר את זכות הנאשם לעיון בחומר החקירה, לאמור:

" עיון בחומר החקירה

74.(א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו... לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו".

תנאי מוקדם לעיון בחומר חקירה הוא היותו של החומר המבוקש בגדר "חומר חקירה". מונח זה - "חומר חקירה" - אינו מוגדר בחוק. עם זאת נפסק כי מעמדו של כל חומר יוכרע "על פי טיבו של החומר ומידת זיקתו לסוגיות הנדונות בהליך הפלילי אשר במסגרתו הוא מבוקש" (בש"פ 11042/04 פלוני נגד מדינת ישראל; החלטה מיום 30.12.04). עוד נפסק כי יש לנקוט פירוש מרחיב למונח "חומר חקירה" וכי לעניין זה על בתי המשפט "להיות מודרכים על ידי כללי השכל הישר ועל ידי המגמה לאפשר לסנגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה" (בג"צ 233/85 אל הוזייל נגד משטרת ישראל, פ"ד ל"ט (4) 124, 129). דברים דומים נפסקו בהחלטת בית המשפט העליון בתיק בש"פ 10283/09 לדר נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 19.1.10).  באותה החלטה נאמר כי "חומר החקירה" הוא גם ראיות השייכות באופן הגיוני "לפריפריה של האישום" אשר להן עשויה להיות רלבנטיות לאישום או לניהול ההגנה. עם זאת אין לכלול במונח "חומר חקירה" ראיות שהרלבנטיות שלהן לאישום הפלילי הנדון רחוקה ושולית. בבואו להכריע באם מדובר בחומר חקירה רלוונטי, על בית הדין לאזן בין אינטרסים שונים. 

9.         בפתח הדברים יש לזכור כי כל חומר החקירה הנוגע לאישומים נגד העוררים נמסר להם זה מכבר. במהלך הדיון בפני הודיעה באת כח המדינה שאם יש טענה לגבי מסמך ספציפי אשר נשמט מחומר החקירה או הוצא ממנו או לא הועמד לעיון העוררים, כי אז תערך בדיקה ואם החומר קיים - הוא יועמד לעיונם.

10.       הבקשה לעיון בחומר החקירה אשר הוגשה לבית הדין האזורי - ואף נמצאת בפניי - הינה ארוכה ומורכבת ממספר רב ביותר של פריטים. על פני הדברים, הבקשה מתייחסת לחומרים אשר אינם בבחינת "חומר חקירה" ואשר אינם נמצאים אף במסגרת ה"פריפריה של חומר החקירה". כך, למשל, מבוקש לעיין בשורה ארוכה של נוהלים והנחיות של רשויות האכיפה או של יחידות ממשלתיות אחרות או בתכתובות שבין מבקר המדינה למפקחי המשרד או תכתובות מינהליות כאלה ואחרות שמחוץ לחומר החקירה, תרשומות על שיחות טלפון ועוד כיוצאים באלה מסמכים. על פני הדברים, חומר מבוקש זה אינו שייך לחקירה ולאישום, הוא נמצא הרחק מעבר למושג "חומר חקירה", ועל פניו אינו רלבנטי לאישום. כך גם, למשל, מבוקש לעניין במסמכים או בראיות המוכיחים לכאורה שאחד העוררים (חברת אופקים אמ"ן) לא שילמו פדיון חופשה לעובדים. בקשה זו - על פניה - אינה רלבנטית כשמדובר באישום על העסקת עובדים זרים שלא כדין. כך, למשל, בקשה לעיין בכל רישומי שיחות טלפון בין נאשם 1 לגב' אפרת גור המהווים הטרדה, לטענתה, לגביה מתנהל הליך מינהלי אחר וכך, בקשה לקבל מסמך המאשר שהטלפון של גב' גור הוחלף.

11.       אין בכוונתי למנות אחת לאחת את כל הבקשות ודי אם אומר שמרוב עצים לא רואים את היער ושעל פני הדברים החומר המבוקש אינו רלבנטי לאישום. נדמה שהעוררים סבורים שהם זכאים לעיין בכל מסמך שיש בו עדות לקשר כלשהו שלהם עם רשויות האכיפה ולא כך הם פני הדברים. מדובר באישום ספציפי ובחומר חקירה הנוגע לאישום זה.

12.       חומר החקירה הוצג ואין זה מתקבל על הדעת שכל חומר - באשר הוא - יעמוד לרשות העוררים כ"חומר חקירה". כפי שעולה מהוראות החוק כפי שפורשו בפסיקה, יש גבול למושג "חומר חקירה", ולא ניתן במסגרת זו להגיע לכל חומר מינהלי - אשר לעוררים יש עניין בו. אם חפצים העוררים לעיין בחומר "כללי" המצוי בידי הרשות המדינה, פתוחה בפניהם הדרך לפעול לפי חוק חופש המידע ולנקוט בהליך מתאים לפי אותו חוק.

13.       בנסיבות העניין צדק בית הדין האזורי בהחלטתו לפיה בקשת העוררים אינה אלא מסע של "דייג" של חומר ראיות, מהלך שאינו לגיטימי במסגרת ההליך הפלילי. בקשת העוררים אינה אלא נטל בלתי מוצדק על גורמי המשיבה ועלולה לסרבל את הדיון הפלילי בבית הדין האזורי שלא לצורך ושלא בהצדקה.

14.       החלטת בית הדין האזורי התקבלה על יסוד בקשת העוררים שהוגשה בכתב ותשובת המדינה שהוגשה בכתב. לפי סעיף 74(ג) לחוק סדר הדין הפלילי, בקשה לעיון בחומר חקירה תידון לפני שופט אחד ובדרך כלל רצוי שדיון שכזה יתקיים במעמד הצדדים. במקרה שבפניי דבר זה לא נעשה, אך אינני מוצא שהדבר פוגם בתוקפה של ההחלטה, זאת לאור אופיה של הבקשה וסוג החומר המבוקש. אכן, הבקשה שהוגשה לבית הדין האזורי דינה להידחות על פניה, על יסוד נימוקי בית הדין והאמור בהחלטה זו שלי.

15.       הבקשה נדחית.

ניתנה היום,  כ"ז תשרי תשע"ב, 25 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: